מרכז קשר מפוקח

מסגרת הפעלה חוקית   

תאריך: 11 יוני 2025

מבוא: הצגת מסגרת הפעלה חוקית אחודה

הבסיס החוקי למרכזי קשר מפוקח בישראל נשען על מערכת חוקים ותקנות מורכבת שמאזנת בין הגנה על הילד לזכויות הוריות. המסגרת החוקית מפוזרת על פני מספר חוקים עיקריים ללא חקיקה מאוחדת אחת, כאשר הפעילות מתבססת על הוראה מנהלית 3.36 של משרד הרווחה מ-2009 המגדירה "מרכזי קשר הורים-ילדים" כמסגרת מקצועית לקשר בין הורים לילדיהם במצבי סכסוך משפחתי.

א. הבסיס החוקי הראשוני

חוק בית המשפט לענייני משפחה (1995)

חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מהווה את הבסיס המשפטי העיקרי לסמכות בתי המשפט לענייני משפחה בנושא מרכזי קשר מפוקח. סעיף 3 לחוק קובע בבירור את סמכות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע ל"משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת הקשר בין קטין להוריו".

כעקרון, זהו הבסיס המשפטי הישיר לסמכות בתי המשפט להורות על מפגשים מפוקחים. סעיף 8 לחוק מעניק לבתי המשפט סמכות להחריג מנהלי הדין הרגילים כאשר זה נדרש למען עשיית צדק, מה שמאפשר גמישות בהתאמת הסדרי קשר לנסיבות הספציפיות של כל משפחה. סעיף 26 מעניק סמכות לקביעת תקנות נוהל לבתי המשפט לענייני משפחה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (1962)

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע את המסגרת החוקית הבסיסית לזכויות הוריות ולסמכות בית המשפט להתערב בקשרי הורה-ילד. סעיף 15 מגדיר אפוטרופסות הורית ככוללת "את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוך, לימודים, הכשרה מקצועית ועבודה, וכן לשמירה, לניהול ופיתוח של נכסיו; ובהקשר אליה – הסמכות להחזיק בקטין, לקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו.

סעיפים 27-27א מעניקים לבית המשפט סמכות לשלול אפוטרופסות הורית במקרים של הרשעה בעבירות חמורות נגד הילד, וסעיף 27ג' מעניק סמכות למנות ייצוג משפטי לקטינים בהליכי אפוטרופסות. סעיפים 53 ו-83 מעניקים סמכות לקביעת תקנות ביצוע.

חוק הנוער (טיפול והשגחה) (1960)

חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"כ-1960, מהווה בסיס חוקי חשוב להפעלת מרכזי קשר מפוקח. סעיף 11 מעניק לעובדים סוציאליים סמכות לנקוט באמצעי חירום לילדים בסיכון, כולל פיקוח על קשר הורה-ילד. סעיף 30 קובע את המינוי והסמכות של עובדים סוציאליים תחת חוק הנוער. החוק מעניק לבתי המשפט לענייני משפחה סמכות להורות על צורות שונות של פיקוח וטיפול בקטינים בסיכון, והחלטות תחת חוק זה מבוצעות על ידי עובדים סוציאליים מוסמכים אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.

חוק העובדים הסוציאליים (1996) אל"ם התשנ"ו-1996, קובע את דרישות ההכשרה והרישוי לעובדים סוציאליים, מגדיר את גבולות העיסוק המקצועי ויוצר מסגרת להתנהגות מקצועית ואחריותיות. עובדים סוציאליים המפעילים מרכזי קשר מפוקח חייבים להיות מורשים תחת חוק זה.

ב. תקנות ומסגרת משנית

תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) (2020)

5.1 תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 קובעות נהלים מפורטים לניהול הליכים במשפחה. תקנה 2 קובעת שבתי המשפט לענייני משפחה אחראים לניהול הליכים משפטיים כדי למזער ליטיגציה בין בני משפחה ולעודד פתרון בדרכי שלום

5.2 התקנות כוללות הוראות מיוחדות למקרי אלימות במשפחה הכוללות הסדרי קשר מפוקח, ומיזוג עם נהלי חוק הנוער במקרים המועברים מבתי המשפט לנוער.

6. הוראות משרד הרווחה והביטחון החברתי

6.1 הוראה מנהלית 3.36 – "מרכזי קשר הורים-ילדים"

(5 מרץ 2009) מהווה את המסמך המנהלי המרכזי המגדיר את פעילות מרכזי הקשר המפוקח.

ההוראה מגדירה: "מרכזי קשר הורים-ילדים הם מסגרת אזורית, מוגנת, תומכת ומקצועית למפגשים בין הורים לילדיהם במצבי סכסוך משפחתי עקב "פרידה, גירושין או אלימות וסיכון".

6.2. המסגרת התפעולית כוללת:

• מטרה -בניה ושיקום קשרים בין הורים לילדים לאחר פגיעה במהלך קרע, או אלימות במשפחה.

• אוכלוסיית יעד -משפחות עם רמת סכסוך גבוהה,  מצבי אלימות במשפחה, או מקרים הדורשים פיקוח מקצועי.

• תקנים מקצועיים -מרכזים המופעלים על ידי משרד הרווחה עם עובדים סוציאליים מיומנים.

ג. סמכויות העובדים הסוציאליים במרכזי קשר

7. סמכויות פיקוח והערכה

7.1. העובדים הסוציאליים במרכזי קשר מפוקח פועלים בסמכות חוקית הנגזרת מחוק העובדים הסוציאליים וחוק סמכויותיהם הספציפיות כוללות סמכות צפייה והערכה: רשות חוקית להתבונן, לתעד  ולהעריך אינטראקציות הורה-ילד במהלך מפגשים מפוקחים.

7.2. ניהול הפגישה: סמכות לבנות ולנהל פגישות, לקבוע כללי יסוד ולהתערב כאשר נדרש לבטיחות הילד.
7.3. שליטה סביבתית: סמכות לקבוע תנאי ביקור והגדרות  מתאימות במסגרת מרכז הקשר.
7.4. התערבות בטיחותית: סמכות לעצור או לסיים מיידית ביקורים אם עולה חשש לבטיחות הילד.

8. חובות דיווח ותיעוד

8.1 חובת דיווח לבימ"ש

עובדים נדרשים לספק דוחות כתובים לבתי המשפט לענייני משפחה המפרטים:

• איכות האינטראקציות הורה-ילד

• תגובות רגשיות ורווחת הילד

• ציות ההורה לתנאי הביקור

• המלצות להסדרי קשר עתידיים

• סמכות לנהל רישומי נוכחות מפורטים בביקורים ודייקנות

• תגובות התנהגותיות של הילד

• חששות בטיחות או תקריות

הגבלות וגבולות מקצועיים

מעשים אסורים

9.1 ללא תפקיד טיפולי: אסור לספק טיפול או ייעוץ במהלך פגישות קשר מפוקחות.

9.2 ללא סמכות קבלת החלטות: אסור לקבל החלטות משמורת או ביקור (זכות שמורה לבית המשפט)

9.3 ללא סמכויות אכיפה: אסור לאכוף צווי בית משפט  באמצעי כפייה משפטיים

9.4 שמירה על גבולות מקצועיים: איסור על קשרים  כפולים עם לקוחות.

10. היקף התפקיד והגבלות על העוסקים

10.1 התפקיד מוגבל להערכה ופיקוח, לא לטיפול.

10.2 הסמכות קיימת רק במהלך תקופות קשר מוגדרות.

10.3 פעילות בתוך פרמטרים שנקבעו על ידי בית המשפט.

10.4 כפיפות למדיניות ונהלי הסוכנות המעסיקה.

הגורמים המוסמכים להפנות למרכזי קשר

11. רשויות הפניה עקריות

11.1 בתימ"ש לענייני משפחה: סמכות שיפוטית עיקרית להורות על קשר מפוקח תחת חוק בית המשפט.

11.2 מחלקות שירותים חברתיים ברשויות: יכולות להמליץ על קשר מפוקח במסגרת הערכות רווחה.

11.3 עובדים סוציאליים של משרד הרווחה: הפניות מקצועיות דרך מערכת הרווחה בהתאם לחוק הנוער.

11.4 שירותי הגנת הילד: במקרים הכוללים חששות לבטיחות הילד

11.5 קריטריונים להפנייה

על פי הוראה מנהלית 3.36, קשר מפוקח מתאים עבור:

1. שיקום קשרים לאחר פרידה בעקבות גירושין או פרידת הורים

2. מקרים הכוללים אלימות במשפחה או חששות  בטיחות

3. פרידה ממושכת הורה-ילד הדורשת היכרות  הדרגתית מחדש

4. מצבי הערכת סיכון שבהם בטיחות הילד דורשת  פיקוח מקצועי

5. הערכה שנצבעה על ידי בית המשפט של קשרי הורה-ילד לקביעות משמורת

ניהול הפעילות במרכזי קשר

נהלים תפעוליים סטנדרטיים

12. פרוטוקולים סטנדרטיים כוללים

12.1 הכנה קדם-קשר להורים וילדים

12.2 תזמון ביקורים מובנה עם משך גמיש המבוסס על  נוחות הילד

12.3 צפייה ותיעוד מקצועיים של כל האינטראקציות

12.4 פרוטוקולי התערבות בטיחותית למצבים מדאיגים

12.5 הנחיית תקשורת בין בני משפחה נפרדים

12.6 תכנון מעבר לכיוון הסדרי קשר עצמאיים

דרישות תיעוד ודיווח

חובות תיעוד

13. רישומי נוכחות ביקורים עם הערות פגישה מפורטות

13.1 תצפיות התנהגותיות של אינטראקציות הורה-ילד

13.2 דוחות תקריות בטיחות ותיעוד התערבויות

13.3 הערכות התקדמות לכיוון יעדי קשר עצמאי

13.4 יומני תקשורת בין הורים ועם מערכות בית  המשפט/רווחה

14. לוחות זמנים לדיווח לבית המשפט

14.1 דוחות התקדמות סדירים לבתי המשפט לענייני-משפחה המפנים.

14.2 התראות בטיחות מיידיות לתקריות מדאיגות.

14.3 הערכות מקיפות תקופתיות (בדרך כלל רבעוניות).

14.4 המלצות מעבר להסדרי קשר מותאמים.

ד. תקנון ונהלים נדרשים

15. רישוי ואישורים

15.1 מבנה רגולטורי

15.1.1 פיקוח משרד הרווחה: הפעלה ישירה או הסמכה של  מרכזי קשר.

15.1.2 רישוי רשות מקומית: מחלקות שירותים חברתיים  עירוניות.

15.1.3 דרישות צוות מקצועי: עובדים סוציאליים מורשים  ומפקחים מיומנים.

15.1.4 עמידה בתקני מתקן: בטיחות, נגישות, וסביבות  ידידותיות לילדים.

תקני מתקן פיזי

16.1. דרישות מתקן

16.1.1 סביבה בטוחה ונייטרלית כמפורט בהוראה 3.36

16.1.2 חללים מתאימים לילד עם פעילויות וציוד מותאמי גיל

16.1.3 יכולות צפייה לניטור מקצועי

16.1.4 אזורי הגעה/יציאה נפרדים למזעור הסכסוך ההורי

16.1.5 הגנת פרטיות לאינטראקציות משפחתיות דיסקרטיות.

ה. בקרת איכות ופיקוח

17. מבנה פיקוח

17.1 פיקוח משרד הרווחה דרך רמות מחוזיות וארציות.

17.2 פיקוח מקצועי של צוות המרכז על ידי עובדים  סוציאליים בכירים.

17.3 בדיקות מתקן סדירות מבטיחות עמידה בתקנים.

17.4 הערכת תוצאות של יעילות הסדרי הקשר.

18. נהלי תלונות: נהלי תלונות פנימיים דרך הנהלת המרכז (טלפון: 118, דוא"ל: pniot@molsa.gov.il)

19. מערכת תלונות משרד הרווחה

19.1  תלונות אתיקה מקצועית דרך גופים רגולטוריים של  עבודה סוציאלית

19.2 ביקורת בית משפט של הסדרי קשר מפוקח

מסקנות המסגרת החוקית למרכז קשר מפוקח

דרך רשת מורכבת של חקיקה ראשונית, תקנות משנה, ומסגרת מנהלית, פועלת בישראל המסגרת "מרכז קשר מפוקח"

הבסיס החוקי נשען על חוק בית המשפט לענייני משפחה, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק הנוער וחוק העובדים הסוציאליים, עם הוראה מנהלית 3.36 של משרד הרווחה כמסמך התפעולי המרכזי.

העובדים הסוציאליים במרכזי קשר פועלים עם סמכויות מקצועיות משמעותיות אך בגבולות חוקיים ואתיים ברורים, הכוללים סמכויות צפייה, הערכה, ודיווח, אך ללא סמכויות טיפוליות או קבלת החלטות משמורת.

המערכת מדגישה את טובת ובטיחות הילד כערך עליון, תוך איזון זכויות הוריות במסגרת מבוקרת ותומכת.

המאפיין המרכזי של המערכת הוא גמישות מקצועית בתוך פרמטרים חוקיים מבוססים, המאפשרת התאמה לנסיבות הספציפיות של כל משפחה תוך שמירה על תקני הגנת ילדים ודרישות המשפט.