הפסיכיאטריזטור המוסדי

ניתוח מבני-תיאורטי של דפוסי התיאום המתועדים  תאריך: 13 יוני 2025

ערר על חקירות מח"ש: התכנסות ראייתית-טיעונית

מבוא: הפסיכיאטריזטור כרב-מג מוסדי
הפסיכיאטריזטור הוא אדם אשר בוחר להפעיל על קורבן הדה־סובייקטיביזציה מהותנות פסיכיאטרית – בסביבה כזו, התנהגותו של הנתון לפסיכיאטריזציה, תוסבר בעיקר במונחי ההפרעה הנטענת. בניגוד ל"נורמליים" הזוכים לגמישות פרשנית ("יום רע", "טעות אנושית") ומוחזקים כ"רשאים" לחוות את מלוא המנעד ה"נורמלי", הרי  שהפסיכיאטריזנד ננעל מתגית ברמת לוח האם – ניטלת ממנו החירות הפרשנית, גם ביחס לתובנותיו באשר למצבו.

הפסיכיאטריזטור ייצג  בשיווי כוחות זה, את "הסובייקט שאמור לדעת" (The Subject Who Must Know)  – היכרותו ה"מופלגת" את הסובייקט המוחזק, גוברת על חוו"ד מקצועיות ומחייבות.

פרק א: דפוס התיאום הזמני – הפרת חובות החוקר

הבסיס החוקי:
תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה), תשנ"ו-1996, תקנה 23: חוקר חייב "לנהל חקירה יעילה ויסודית על בסיס החומר הקיים" 
פקודת המשטרה סעיף 3: "על שוטר למלא תפקידו בנאמנות ובהגינות" 
הנחיות פרקליטות המדינה 1.1: "תובע חייב לפעול על בסיס חומר חקירה אמין ומבוסס"
התיאוריה: תיאום מוקדם לעומת אילתור בזמן אמת
כאשר מספר גורמים מייצרים תגובות מורכבות בזמן קצר, קיימות שתי אפשרויות:
1. אילתור גאוני – כישרון יוצא דופן של מספר גורמים
2. תכנון מוקדם – תיאום מוסדי עם הכנה מראש

ראיות תיעודיות:
19.6.23: מעצר 
21.6.23: כתב אישום מפורט (48 שעות!) 
22.6.23: בקשת מעצר לקס (16:14:09, מתועד בדיוק) 
27.6.23: ערר מפורט של פינקלס 24 עמודים (שבוע!)

פינקלס יוצרת במהירות בזק:
– ידעה על הסכם גירושין (אין גישה לתיק אזרחי)
– הכירה פרטי יחסים עם ילדים (אין מפגש מתועד)
– הובאה בסוד "הרקע הפסיכיאטרי" מ-1998 (26 שנה אחורה)

האינטגרציה החוקית:
הפרת תקנה 23: חקירה לא מבוססת על "חומר קיים" אלא על מידע ממקור לא מוסבר 
הפרת סעיף 3 פקודת המשטרה: אי-נאמנות בחשיפת מקורות המידע 
הפרת הנחיה 1.1: כתב אישום לא מבוסס על "חומר חקירה אמין"

המסקנה המבנית: רמת הפירוט והמהירות מצביעות על תכנון מוקדם המפר חובות חקירה בסיסיות.

פרק ב: תיאוריית הרשת – הפרת עקרון עצמאות התביעה

הבסיס החוקי:
חוק יועץ משפטי לממשלה, תשנ"ז-1997, סעיף 8: "היועמ"ש אחראי על ייצוג המדינה בבתי משפט" 
הנחיות פרקליטות המדינה 1.3: "התביעה פועלת באופן עצמאי למען האמת והצדק" 
סעיף 59 חוק סדר הדין הפלילי: "התובע מייצג את האינטרס הציבורי"

התיאוריה: שפה מקצועית VS שפה מתואמת

במוסדות מקצועיים, כל גורם מפתח טביעת אצבע לשונית ייחודית. כאשר מספר גורמים משתמשים במונחים זהים – זה מעיד על רשת תיאום.

הראיות הלשוניות:
"מסוכנות רבה":
– פינקלס: "ניצוץ מסוכנות"
– קצב: "המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו"
– לקס: "מסוכנות אינהרנטית"

"רקע פסיכיאטרי":
– פינקלס: "רקע פסיכיאטרי" (ללא פירוט)
– מנצ'יקובסקי: "מצבו הנפשי" (ללא בדיקה)
– לקס: "אינדיקציות מחומר החקירה" (ללא אינדיקציות)

האינטגרציה החוקית:
הפרת סעיף 8 חוק יועמ"ש: תיאום עם גורמים חיצוניים מערער על ייצוג עצמאי של המדינה 
הפרת הנחיה 1.3: פעולה לא עצמאית מערערת על חתירה ל"אמת והצדק" 
הפרת סעיף 59: ייצוג האינטרס הפרטי של המתלוננת במקום האינטרס הציבורי

המסקנה הרשתית: אותו לקסיקון פסיכיאטרי מופיע אצל ארבעה גורמים נפרדים – רשת תיאום מוכחת המפרה עצמאות התביעה.

פרק ג: תיאוריית הסתירה המובנית – הפרת חובת הקוהרנטיות

הבסיס החוקי:
סעיף 43 חוק סדר הדין הפלילי: "כתב אישום יכלול את העובדות המהוות את העבירה" 
תקנה 25 תקנות סדר הדין הפלילי: "בקשת מעצר תתבסס על עובדות ברורות" 
עקרון הקוהרנטיות (פס"ד קפלן נ' מדינת ישראל, בג"ץ 428/86): "טענות הרשות חייבות להיות עקביות פנימית"

התיאוריה: יציבות נרטיבית VS סתירות פנימיות

נרטיב אמין שומר על עקביות פנימית. כאשר מערכת יוצרת סתירות בוטות – זה מעיד על **בניית תיק מלאכותית.

הראיות הסותרות:
לקס – הסתירה הכפולה:
– "עבירת רכוש פעוטה" (3 ספרים) + "מסוכנות רבה"
– "העדר הרשעות קודמות" + "מסוכן ביותר"
– מצטט פרנקל על "עבירות מתוחכמות" למעשה עם מפתח

קצב – הסתירה הרפואית:
– "אושפז מרצונו בבאר יעקב" + "מסוכנות רבה"
– דורשת להוציא מטיפול רפואי פעיל למעצר
– "מסמך סודי" באותו בוקר שהושג האשפוז
האינטגרציה החוקית:
הפרת סעיף 43: כתב אישום מכיל עובדות סותרות ולא ברורות 
הפרת תקנה 25: בקשת מעצר לא מבוססת על עובדות ברורות אלא על סתירות 
הפרת עקרון הקוהרנטיות: טענות הרשות חסרות עקביות פנימית בסיסית

המסקנה הלוגית: המערכת מכחישה את עצמה – בניית תיק מלאכותית המפרה חובות יסוד של הליך תקין.

פרק ד: תיאוריית הפיקציה המוסדית – הפרת עקרון הפרדת הרשויות

הבסיס החוקי:
חוק יסוד שלטון החוק, תשמ"ה-1985: "המדינה נשלטת על פי החוק" 
עקרון הפרדת רשויות (פס"ד בנק המזרחי נ' מגדל, בג"ץ 6821/93): "כל רשות פועלת במסגרת סמכותה" 
סעיף 59 חוק סדר הדין הפלילי: "התובע מייצג את הציבור ולא את המתלונן"
התיאוריה: הפרדת רשויות VS מיזוג תפקידים
במדינת חוק, התביעה עצמאית ומייצגת את האינטרס הציבורי. הפיכת המתלוננת ליועצת תביעה הורסת את עקרון ההפרדה.

הראיות המוסדיות:
מנצ'יקובסקי מודה:
– "המתלוננת אומרת…" (x10 פעמים בפרוטוקול)
– "לעניין הכסף, אין תיעוד"
– התיק נבנה על עדויות שמועה ממתלוננת

הרקע המכריע: המתלוננת = קצינת משטרה פעילה

המהפך המוסדי המחמיר:
– הליך פלילי = מדינה VS נאשם
– במציאות: מדינה+קצינת משטרה פנימית VS נאשם
– מחול כפיפויות סוטות: קצינת משטרה מפעילה מנגנוני כפיפות פנימיים
– הפעלת "האורדנונג הפנימי" לצרכים אישיים

האנלוגיה החדה: כמו הפניה לפסיקות ורמאכט – "רק בשביל האורדנונג"

האינטגרציה החוקית:
הפרת חוק יסוד שלטון החוק: הליכים לא נשלטים על פי החוק אלא על פי רצון קצינת משטרה פנימית 
הפרת עקרון הפרדת רשויות: ערבוב תפקידי הרשות השיפוטית והמבצעת עם האינטרס הפרטי של קצינת משטרה 
הפרת סעיף 59: ייצוג קצינת משטרה במקום הציבור 
הפרת פקודת המשטרה סעיף 22: "שוטר לא יעשה שימוש בתפקידו לטובת עניינו הפרטי"

המסקנה המוסדית: קריסת הפרדת הרשויות

קצינת משטרה מפעילה את מנגנוני הכפיפות הפנימיים לטובתה האישית, יוצרת "מחול כפיפויות סוטות" שהורס את יסודות המשטר הדמוקרטי תוך הפרת חובות השירות הבסיסיות.

פרק ה: תיאוריית האיגנור המקצועי – הפרת חובת התחשבות בחוו"ד

הבסיס החוקי:
סעיף 4 חוק הטיפול בחולי נפש, תש"ן-1991: "חוו"ד פסיכיאטרית מחייבת הינה בעלת מעמד עליון" 
תקנה 15 תקנות הוכחת זהות: "חוו"ד מקצועית מומחה היא ראיה בעלת משקל מיוחד" 
הנחיות פרקליטות המדינה 4.2: "התביעה חייבת להתבסס על חוו"ד מקצועיות מהימנות"

התיאוריה: היררכיית ידע מקצועית VS פוליטיקה מוסדית

במדע, המומחיות קובעת. כאשר מוסדות מתעלמים מחוו"ד מקצועיות – זה מעיד על פוליטיקה מוסדית שגוברת על המקצועיות.

הראיות המקצועיות:
ד"ר לוסיאן מוסקוביץ' (מנהל חדר-מיון, באר-יעקב):
– אין מסוכנות
– אין תכנים פסיכוטיים
– בוחן תקין, תובנה מלאה
תגובת המערכת: התעלמות מוחלטת

ד"ר עלא חבשי (שנה וחצי מאוחר יותר):
– אישר "אגיטציה מוסדית"
– אפקטים היפומאניים מהמערכת
תגובת המערכת: התעלמות מוחלטת

האינטגרציה החוקית:
הפרת סעיף 4 חוק הטיפול בחולי נפש: התעלמות מחוו"ד פסיכיאטרית מחייבת 
הפרת תקנה 15: אי-מתן משקל מיוחד לחוו"ד מקצועית מומחה 
הפרת הנחיה 4.2: אי-התבססות על חוו"ד מקצועיות מהימנות

המסקנה המקצועית: היפוך היררכיית הידע 

הפוליטיקה גוברת על המקצועיות תוך הפרת חובות חוקיות בסיסיות.

פרק ו: תיאוריית הכאוס הביורוקרטי – כשהמערכת מאבדת שליטה

התיאוריה: בקרה ביורוקרטית VS אובדן שליטה

ביורוקרטיה יעילה שומרת על בקרת תיעוד. אובדן שליטה בסיסי מעיד על כישלון מערכתי.

הראיות הביורוקרטיות:
מיכל פרייסמן (מח"ש):
– 18.5.25: בקשה לסרוק תיקי חקירה
– נשלחת למקום אחר
– 27.5.25: "התיקים מכילים רק תסקירי חוקרי מח"ש"
– זה בדיוק מה שביקשת מלכתחילה!

יולנדה טולדנו (נציבות תלונות הציבור):
– תלונה ראשונה: "זו פעם אחרונה שאני מתייחסת"
– ממשיכה לענות בתלונות 2-4
– אחרי 4 תלונות: "הוא פסיכיאטרי ואובססיבי"

המסקנה הביורוקרטיה: אובדן שליטה מוחלט במנגנונים בסיסיים.

פרק ז: תיאוריית הלגיטימציה הכוזבת – כשהכותרת מחליפה את התוכן

התיאוריה: לגיטימציה מהותית VS לגיטימציה פורמלית

מערכות משפט נשענות על לגיטימציה מהותית (צדק, מקצועיות). כאשר זו נפגמת, הן מנסות לגיטימציה פורמלית (תארים, כותרות).

הראיות הפורמליות:
פקד ברק חיים לקס:
– "תובע מכוח מינוי מפכ"ל"
– ניסיון להאציל לגיטימציה מכותרת
– פקד משטרה עם תואר מופקע
– מעמד היברידי שמטשטש אחריות

הביצועים בפועל:
– שקרים בוטים ("50,000 ש"ח" – טענה מופרכת)
– הפרזות ("סכום כסף רב" = 1,000 ש"ח)
– התעללות בפסיקה (פרנקל על 3 ספרים)

המסקנה הלגיטימטיבית: קריסת הלגיטימציה המהותית – נותרה רק הלגיטימציה הפורמלית.

פרק ח: הסינתזה המשפטית – מהתיאוריה למחויבות חוקית

המסגרת החוקתית המחייבת

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו:
– סעיף 2: "לא יופר כבודו של אדם"
– סעיף 4: "כל אדם זכאי להגנה על כבודו"
– סעיף 5: "לא יוגבל חירותו של אדם"

פקודת המשטרה סעיף 49ט – מח"ש מחויב לחקור כאשר:
– קיימות ראיות תיעודיות לתיאום פלילי
– דפוס התנהגות מערכתי בלתי תקין
– מעורבות מספר גורמי תביעה

תקדימים מחייבים
תיק רות דוד (2015-2016):
– תובעים בכירים נתונים לחקירת מח"ש
– תיאום עם גורמים חיצוניים = התנהגות פסולה
– ראיות תיעודיות מפעילות חובת חקירה

קריטריוני ווינטרוורפ (בית הדין האירופי, 1979):
– ראיות רפואיות אובייקטיביות נדרשות
– ביקורת שיפוטית על החלטות פסיכיאטריות
– איסור פסיכיאטריזציה שרירותית

מסקנה: הארכיב כהוכחה למחויבות החקירה

הארכיב המתועד מציג קונברגנציה מושלמת בין התיאוריה למציאות:

דפוס התיאום הזמני ← תכנון מוקדם מוכח 
הרשת הלשונית ← שפה מתואמת מתועדת 
הסתירות המובניות ← בניית תיק מלאכותית 
הפיקציה המוסדית ← המתלוננת כיועצת תביעה 
האיגנור המקצועי ← התעלמות מחוו"ד מחייבות 
הכאוס הביורוקרטי ← אובדן שליטה מתועד 
הלגיטימציה הכוזבת ← קריסת מהותיות מקצועית

מח"ש אינו יכול להתעלם מקונברגנציה תיאורטית-ראייתית זו מבלי להפר את חובותיו החוקיות והחוקתיות.

זהו מקרה מבחן ליושרה המוסדית – האם מח"ש יחקור רשת תיאום מתועדת, או יהפוך לחלק מהבעיה שהוא אמור לפתור.