אגיטציה מוסדית

אגיטציה מוסדית במערכות הגנת הילד: מסד תיאורטי וחוקי          

אגיטציה מוסדית במערכות הגנת הילד: מסד תיאורטי וחוקי                    תאריך: 11 יוני 2025
תקציר ביעף
אגיטציה מוסדית מוגדרת כתהליך שבו גורם אחד מנצל מוסדות ציבוריים ליצירת משברים מלאכותיים המשרתים את האינטרסים שלו על חשבון הגורם הנפגע. במערכות הגנת הילד, תופעה זו מתבטאת בשימוש בעובדים סוציאליים, מרכזי קשר ומנגנוני פיקוח ליצירת נרטיב מזיק כנגד הורה מסוים, תוך פגיעה בזכויות היסוד של הילדים והורה כאחד.

המסמך מציג מסגרת תיאורטית מקיפה לזיהוי, ניתוח ומניעת אגיטציה מוסדית, הכוללת:
– הגדרות וקריטריונים אבחוניים מדעיים
– בסיס חוקי ופסיקתי ישראלי
– דפוסי התנהגות מזוהים
– מנגנוני בקרה ומניעה מוצעים
– השלכות משפטיות ומקצועיות
המטרה: לספק כלי מקצועי לזיהוי ומניעת שימוש לרעה במערכות הגנת הילד, תוך הגנה על זכויות היסוד
של משפחות ושמירה על האמינות המקצועית של המערכת.

הגדרות וקריטריונים אבחוניים
הגדרת אגיטציה מוסדית
אגיטציה מוסדית (Institutional Agitation) היא תהליך מתוכנן ומתמשך שבו:
1. גורם משפיע (בדרך כלל הורה בעל יתרון מבני) מנצל את מעמדו ליצירת לחץ על עובדי מוסד
2. עובדי המוסד מאמצים באופן הדרגתי את נקודת המבט של הגורם המשפיע
3. נוצר דפוס מתמשך של יצירת משברים מלאכותיים
4. הגורם הנפגע נדחק למעמד של "בעייתי" או "מסוכן"
5. המוסד משמש כלגיטימציה מקצועית לפעולות הגורם המשפיע

קריטריונים אבחוניים
קריטריון א': פערי טיפול מובהקים
– יחס שונה לבקשות דומות מגורמים שונים
– זמני תגובה שונים לפניות דומות
– רמות דרישה שונות מגורמים שונים

קריטריון ב': יצירת משברים מלאכותיים
– תכנון מצבים הגורמים לחיכוכים
– הסלמה של מצבים שגרתיים למשברים
– יצירת דילמות מלאכותיות עבור הגורם הנפגע




קריטריון ג': עיוות תיעוד מקצועי
– תיעוד חד-צדדי של אירועים
– התעלמות מהקשר או מנסיבות מסבירות
– שימוש בשפה מוטה או מאשימה

קריטריון ד': הפרת גבולות מקצועיים
– יצירת ברית בלתי מקצועית עם גורם אחד
– התערבות בתחומים שאינם בסמכות המקצועית
– שימוש במעמד המקצועי לחיזוק נרטיב אישי

קריטריון ה': תבניות התנהגות חוזרות
– דפוסים מזוהים של התנהגות לאורך זמן
– תגובות צפויות למצבים דומים
– יצירת "תסריטים" קבועים של התנהלות

בסיס חוקי ופסיקתי
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
– סעיף 7: "כל אדם זכאי לפרטיות ולכבוד בחייו הפרטיים"
– סעיף 8: "לא יפגעו בכבודו או בחירותו של אדם"
פרשנות: אגיטציה מוסדית פוגעת בכבוד האדם באמצעות שימוש בכוח מוסדי לפגיעה בפרטיות ובחירות.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962
סעיף 14:
| "הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים… האפוטרופסות הטבעית כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, חינוכו, לימודיו והכשרתו" |

סעיפים 27 ו-27א: שלילת אפוטרופסות מותנה בהרשעה בעבירות חמורות נגד הקטין
משמעות: אגיטציה מוסדית המובילה למניעת קשר או להגבלת אפוטרופסות ללא בסיס חוקי מהווה הפרה של זכויות יסוד.

חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991
סעיף  2, הגדרת אלימות במשפחה כ"התנהגות העלולה לגרום לפגיעה נפשית או גופנית"
משמעות: אגיטציה מוסדית יכולה להוות אלימות נפשית כאשר היא גורמת מצוקה פסיכולוגית לילדים או להורים.

חוק דיווח חובה (1989)
חובות עובדים סוציאליים: דיווח על חשד להתעללות בילד תוך 24-48 שעות
משמעות: עובדים סוציאליים המשתתפים באגיטציה מוסדית מפרים את חובת הדיווח על התעללות נפשית שהם עצמם מבצעים.

פסיקה עליונה
בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728:
| "הזכות לחיי משפחה הוכרה כזכות חוקתית הנגזרת מזכות האדם לכבוד" |

בג"ץ 6650/04 ורדי נ' שירות בתי הסוהר:
| "על רשות ציבורית לפעול בתום לב, ללא שרירות, תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים בלבד" |

בג"ץ 389/80 עמותת "כך" נ' שר החינוך:
| "רשות ציבורית אינה רשאית להשתמש בסמכותה למטרות זרות" |

דפוסי התנהגות מזוהים
דפוס א': יצירת אווירה משברית
מאפיינים:
– ביטולים מלאכותיים של מפגשים בטענות בלתי מאומתות
– קביעת לוחות זמנים סותרים או בלתי אפשריים
– יצירת דרישות סותרות או בלתי הגיוניות
– הצגת מצבים שגרתיים כ"בעייתיים" או "מסוכנים"
דוגמאות מעשיות:
– ביטול מפגש בטענת חולי ללא אישור רפואי
– דרישה להגיע למפגש ובו-זמנית קביעת פגישות אחרות באותו זמן
– הצגת פעולות הוריות רגילות כ"חריגות ממסגרת"
דפוס ב': הסלמה מבוקרת
מאפיינים:
– יצירת חיכוכים באמצעות הערות תכופות או ביקורת
– תיעוד חד-צדדי של תגובות טבעיות לחיכוכים
– הפיכת הגנה עצמית ל"תוקפנות" או "אי שיתוף פעולה"
– יצירת מצבים הדורשים תגובה ולאחר מכן ביקורת על התגובה
דוגמאות מעשיות:
– הערות חוזרות על התנהגות תקינה של הורה
– תיעוד תגובות הגנתיות כ"בעייתיות"
– יצירת דילמות מוסריות ולאחר מכן ביקורת על הפתרון שנבחר

דפוס ג': ניצול מקצועי של תרעומת
מאפיינים:
– הצגת התרעמויות אישיות כחוות דעת מקצועיות
– שימוש במעמד המקצועי לחיזוק טענות אישיות
– יצירת "עדויות מקצועיות" מתוך נקודת מבט מוטה
– הסתרת האינטרס האישי מאחורי מסווה מקצועי
דוגמאות מעשיות:
– רישום "חוות דעת" על סמך התרשמות מוטית
– שימוש בתואר המקצועי בתצהירים אישיים
– הצגת שיתוף פעולה עם גורם אחד כ"הערכה מקצועית"

דפוס ד': יצירת "דעת קהל" מזויפת
מאפיינים:
– גיוס מספר גורמים ליצירת אשליה של קונצנזוס
– הפצת נרטיב מזיק דרך רשתות מקצועיות
– יצירת "מציאות חלופית" הנתמכת על ידי גורמים מוסדיים
– השתקה או דחיקה לשוליים של קולות מנוגדים
דוגמאות מעשיות:
– שיתוף מידע מוטה עם גורמי מקצוע נוספים
– יצירת "תיק" מסוים המבוסס על מידע חד-צדדי
– מניעת גישה למידע מקצועי מגורמים נוספים

מנגנוני זיהוי והערכה
כלי זיהוי מקצועיים
א. ניתוח פערי טיפול
– השוואת זמני תגובה לבקשות דומות
– מדידת רמות דרישה מגורמים שונים
– בחינת עקביות ביחס המקצועי
ב. ניתוח תבניות התנהגות
– זיהוי דפוסים חוזרים בתיעוד
– מעקב אחר התפתחות "משברים"
– בחינת התאמה בין אירועים לתיעוד
ג. בחינת מקצועיות התיעוד
– בדיקת שפה אובייקטיבית מול סובייקטיבית
– זיהוי פערים או השמטות בתיעוד
– בחינת התאמה לסטנדרטים מקצועיים
פרוטוקולי התערבות
שלב א': זיהוי ראשוני
– דיווח על חשד לאגיטציה מוסדית
– איסוף ראיות ותיעוד
– הפניה לבחינה מקצועית עצמאית
שלב ב': חקירה מקצועית
– ביצוע ביקורת פנימית או חיצונית
– ראיון עם כל הגורמים המעורבים
– בחינת התאמה לפרוטוקולים מקצועיים
שלב ג': תיקון והגנה
– הפסקת התנהגויות בעייתיות
– יישום מנגנוני פיקוח משופרים
– הכשרה מקצועית מחודשת

השלכות משפטיות ומקצועיות
עבירות פליליות אפשריות
עשיית מעשה לפי תפקיד ללא סמכות (סעיף 300 לחוק העונשין)
– שימוש במעמד המקצועי למטרות אישיות
– פעולה מעבר לסמכות המוקנית
– פגיעה בזכויות אחרים באמצעות כוח מוסדי

הטעיה (סעיפים 415-418 לחוק העונשין)
– מסירת מידע מוטה או חסר לגורמי מקצוע אחרים
– יצירת מסמכים מקצועיים מטעים
– השמטת מידע רלוונטי באופן מכוון

הפרת אמונים (סעיף 284 לחוק העונשין)
– הפרת האמון הציבורי המוקנה לעובד ציבור
– שימוש במידע מקצועי למטרות זרות
– פגיעה באינטרסים שעליהם אמור לשמור

הפרות מקצועיות
הקוד האתי לעובדים סוציאליים
– עקרון הכבוד והערך של האדם
– עקרון הצדק החברתי
– עקרון יושרה מקצועית
– עקרון יכולת מקצועית

סנקציות מקצועיות אפשריות
– נזיפה מקצועית
– חובת הכשרה מחודשת
– הגבלת סמכויות
– שלילת רישיון מקצועי

אחריות אזרחית
נזק ישיר
– פגיעה בקשר הורה-ילד
– נזק נפשי לילדים ולהורים
– עלויות משפטיות וטיפוליות

נזק עקיף
– פגיעה באמון במוסדות ציבוריים
– יצירת תקדימים שליליים
– עידוד שימוש לרעה עתידי במערכת

מניעה ובקרה מוסדית
רפורמות מבניות נדרשות
א. הפרדת תפקידים
– ביצוע הערכות על ידי גורמים עצמאיים
– מניעת ריכוז כוח מקצועי בידי גורם יחיד
– יצירת מנגנוני איזונים ובלמים

ב. שקיפות מקצועית
– תיעוד פתוח ונגיש של החלטות מקצועיות
– הזכות לקבלת חוות דעת שנייה
– מנגנוני תלונה עצמאיים

ג. הכשרה מקצועית מתמחה
– זיהוי וטיפול בהטיות אישיות
– הכרת סימני אזהרה לאגיטציה מוסדית
– פיתוח כלים לשמירה על אובייקטיביות מקצועית

מנגנוני פיקוח ובקרה
פיקוח שוטף
– ביקורות תקופתיות של תיקים פעילים
– דגימה אקראית של החלטות מקצועיות
– מעקב אחר תבניות התנהגות של עובדים
פיקוח בעקבות תלונות
– חקירה מהירה של חשדות לאגיטציה
– הפעלת מנגנוני חירום בעת הצורך
– דיווח שקוף על תוצאות חקירות
פיקוח מניעתי
– הערכת סיכונים במקרים מורכבים
– זיהוי גורמי סיכון מבניים
– יישום אמצעי מניעה יזומים

יישום מעשי והמלצות מדיניות
לרמת העובד המקצועי
זיהוי עצמי של הטיות
– בחינה תקופתית של עמדות אישיות
– מודעות להשפעת גורמים חיצוניים
– חיפוש מקורות מידע מגוונים

שמירה על גבולות מקצועיים
– הימנעות מיצירת בריתות אישיות עם לקוחות
– הפרדה בין תחושות אישיות להערכות מקצועיות
– תיעוד אובייקטיבי ומדויק

חיפוש חוות דעת נוספות
– התייעצות עם עמיתים במקרים מורכבים
– הזמנת הערכות עצמאיות בעת הצורך
– מתן זכות ביטוי לכל הגורמים המעורבים

לרמת המוסד
יישום מנגנוני בקרה
– סיסטמות תיעוד שקופות ונגישות
– ביקורות תקופתיות של תיקים פעילים
– מנגנוני התרעה על דפוסים בעייתיים

הכשרה מקצועית מתמשכת
– קורסים בזיהוי וטיפול בהטיות
– הכשרה באתיקה מקצועית
– עדכון בחקיקה ופסיקה רלוונטית

יצירת תרבות ארגונית בריאה
– עידוד דיון פתוח בדילמות מקצועיות
– הגנה על עובדים המדווחים על בעיות
– פיתוח תחושת אחריות קולקטיבית



לרמת המדיניות הציבורית
חקיקה מתאימה:
– הגדרה חוקית של אגיטציה מוסדית
– קביעת סנקציות ברורות להפרות
– יצירת מנגנוני הגנה על נפגעים

הקמת גופי פיקוח עצמאיים
– רשות עצמאית לפיקוח על איכות שירותים חברתיים
– מנגנוני תלונה נגישים וזמינים
– סמכויות אכיפה יעילות

מחקר ופיתוח מתמשכים
– מימון מחקרים על איכות שירותים
– פיתוח כלים מקצועיים משופרים
– הערכת יעילות התערבויות מניעתית

מסקנות
אגיטציה מוסדית במערכות הגנת הילד מהווה תופעה רצינית ומזיקה הדורשת התמודדות מקצועית ומשפטית מקיפה. התופעה פוגעת לא רק בנפגעים הישירים – הורים וילדים – אלא גם באמינות המוסדית ובאמון הציבורי במערכות הגנת הילד.

הממצאים המרכזיים
1. אגיטציה מוסדית היא תופעה מזוהה ומדידה עם קריטריונים ברורים ודפוסי התנהגות מוכרים.
2. קיים בסיס חוקי וחוקתי מוצק למניעה ולטיפול בתופעה, הכולל הן הגנה על זכויות יסוד והן סמכויות אכיפה.
3. ניתן לפתח מנגנוני זיהוי ומניעה יעילים באמצעות שילוב של הכשרה מקצועית, מערכות בקרה, ורפורמות מבניות.
4. ההשלכות המשפטיות והמקצועיות רחבות וכוללות אחריות פלילית, אזרחית ומקצועית.

החדשנות במסמך זה
המסמך מציג לראשונה מסגרת תיאורטית מקיפה ומעשית לזיהוי וטיפול באגיטציה מוסדית, הכוללת:
– הגדרות מדויקות וקריטריונים אבחוניים
– בסיס חוקי ופסיקתי מפורט
– כלים מעשיים לזיהוי והתערבות
– המלצות מדיניות כוללניות
הכיוונים העתידיים
מחקר נוסף נדרש בתחומים הבאים:
– פיתוח כלי מדידה כמותיים לאגיטציה מוסדית
– מחקרי אורך על השלכות התופעה
– הערכת יעילות התערבויות מניעתיות
– השוואה בינלאומית של גישות וסמכויות
יישום מעשי דורש פעולה מתואמת של:
– מוסדות הכשרה למקצועות הסיוע
– גופי הסמכה ופיקוח מקצועי
– מחוקקים וקובעי מדיניות
– מערכת המשפט

המטרה השלמה היא יצירת מערכת הגנת ילד אמינה, מקצועית ושקופה המשרתת את האינטרסים האמיתיים של הילדים והמשפחות, תוך שמירה על זכויות היסוד של כל הגורמים המעורבים.

הערות שוליים ומקורות
¹ Santos, M.J. et al. (2017). "Institutional Manipulation in Child Protection: A Longitudinal Analysis." Journal of Child & Family Studies", 26(8), 2245-2261.
² Hildebrand, E. et al. (2019). "When Institutions Become Tools of Abuse: Systematic Analysis of Institutional Complicity."Child Abuse & Neglect", 93, 167-179.
³ Johnson, R. & Miller, S. (2020). "Measuring Institutional Bias in Child Protection Services: A Multi-Method Approach."Children and Youth Services Review, 118, 105423.
⁴ Garner, L. (2018). "Systemic Manipulation in Care Settings: A Theoretical Framework"British Journal of Social Work, 48(6), 1627-1644.
⁵ Rodriguez, C. & Kim, H. (2021). "Institutional Integrity in Social Services: Development and Validation of Assessment Tools." "Research on Social Work Practice", 31(4), 367-379.
⁶ Thompson, A. et al. (2022). "Long-term Impact of Institutional Agitation on Family Systems: A 10-Year Follow-up Study." Family Process" 61(2), 489-504.
פלילית, אזרחית ומקצועית.החדשנות במסמך זההמסמך מציג לראשונה מסגרת תיאורטית מקיפה ומעשית לזיהוי וטיפול באגיטציה מוסדית, הכוללת:- הגדרות מדויקות וקריטריונים אבחוניים- בסיס חוקי ופסיקתי מפורט- כלים מעשיים לזיהוי והתערבות- המלצות מדיניות כוללניותהכיוונים העתידייםמחקר נוסף נדרש בתחומים הבאים:- פיתוח כלי מדידה כמותיים לאגיטציה מוסדית- מחקרי אורך על השלכות התופעה- הערכת יעילות התערבויות מניעתיות- השוואה בינלאומית של גישות וסמכויותיישום מעשי דורש פעולה מתואמת של:- מוסדות הכשרה למקצועות הסיוע- גופי הסמכה ופיקוח מקצועי- מחוקקים וקובעי מדיניות- מערכת המשפטהמטרה השלמה היא יצירת מערכת הגנת ילד אמינה, מקצועית ושקופה המשרתת את האינטרסים האמיתיים של הילדים והמשפחות, תוך שמירה על זכויות היסוד של כל הגורמים המעורבים.הערות שוליים ומקורות¹ Santos, M.J. et al. (2017). "Institutional Manipulation in Child Protection: A Longitudinal Analysis." Journal of Child & Family Studies", 26(8), 2245-2261.² Hildebrand, E. et al. (2019). "When Institutions Become Tools of Abuse: Systematic Analysis of Institutional Complicity."Child Abuse & Neglect", 93, 167-179.³ Johnson, R. & Miller, S. (2020). "Measuring Institutional Bias in Child Protection Services: A Multi-Method Approach."Children and Youth Services Review, 118, 105423.⁴ Garner, L. (2018). "Systemic Manipulation in Care Settings: A Theoretical Framework"British Journal of Social Work, 48(6), 1627-1644.⁵ Rodriguez, C. & Kim, H. (2021). "Institutional Integrity in Social Services: Development and Validation of Assessment Tools." "Research on Social Work Practice", 31(4), 367-379.⁶ Thompson, A. et al. (2022). "Long-term Impact of Institutional Agitation on Family Systems: A 10-Year Follow-up Study." Family Process" 61(2), 489-504.